Blog

ברלין – מרכז שמעון ויזנטל השיק היום את “מבצע הזדמנות אחרונה II”, מיזם שיתמקד באנשים ששרתו במחנות מוות נאצירושלים – מרכז שמעון ויזנטל חושף היום את ממצאיו העיקריים של הדו”ח השנתי האחד-עשר על מצב החקירות וההעמדה לדין של פושעי מלחמה נאצים ברחבי העולם, המתייחס לתקופה שבין 1 באפריל 2011 ל-31 במרץ 2012 ומעניק ציונים הנעים בין A (הגבוה ביותר) ל-F שמבטאים את המאמצים והתוצאות שהושגו על ידי למעלה משלושים מדינות בהן בוצעו פשעים נאצים או שהתירו את כניסתם פושעים כאלה לאחר מלחמת העולם השנייה.

הדו”ח מצביע על ההתפתחויות החשובות הבאות:

1. התוצאה החיובית החשובה ביותר במקרה כלשהו במהלך התקופה הנסקרת הייתה הרשעתו של איבן דמיאניוק במאי 2011 בגרמניה בגין שירותו כזקיף ס.ס. חמוש במחנה המוות סוביבור, פולין, בו נרצחו בערך 250,000 יהודים מאמצע מאי 1942 ועד 14 באוקטובר, 1943. הרשעתו של דמיאניוק קבעה תקדים חשוב ביותר מכיוון שלראשונה בהיסטוריה המשפטית של גרמניה הורשע פושע מלחמה נאצי בלא שום הוכחה של פשע ספציפי וקורבן ספציפי. הרשעתו של דמיאניוק סוללת את הדרך, לפחות בתיאוריה, להרשעתו בגרמניה של כל אדם ששרת במחנה מוות או באיינזאצגרופן (עוצבות המבצע). החלטה זו הניעה את מרכז שמעון ויזנטל להכריז על “מבצע: הזדמנות אחרונה II” שמציעה פרס של עד 25,000 יורו למוסר מידע שיביא להרשעה והענשה של פושעים אלה.
2. השנה נכנסו לרשימת “המבוקשים ביותר” של מרכז ויזנטל שלושה שמות חדשים של פושעי מלחמה נאצים – החל במספר אחד – ההונגרי לאסלו צ’אטארי שבהיותו מפקד משטרה בקושיצה (סלובקיה תחת כיבוש הונגרי) מילא תפקיד חשוב בגרוש 15,700 יהודים לאושוויץ באביב 1944. האחרים הם ולאדימיר קאטריוק (#4), שהיה מפקד מחלקה ביחידת משטרת הביטחון האוקראינית שהוציאה לפועל את הרצח ההמוני של אין ספור אזרחים בבלארוס, ואת הלמוט אוברלאנדר ששרת באיינזאצקומנדו a10 (חלק מאיינזאצגרופה D) שביצעה את הרצח ההמוני של יהודי דרום אוקראינה. שניהם חיים כיום בקנדה. שמות אלה באים במקום שנדור קפירו (#1), מיליבוי אשנר (#2) ואדם נגורני (#5) שמתו במהלך השנה.
3. התוצאה המאכזבת ביותר במקרה אחר במהלך התקופה הנסקרת הייתה זיכויו של קצין הז’נדרמריה דר’ שאנדור קפירו בבודפשט, ב 18 ביולי, 2011. קפירו היה בין הקצינים שארגנו את הרצח ההמוני של כ-3,300 אזרחים בעיר נובי-סאד, סרביה וסביבותיה בסוף ינואר 1942. השופט בלה וארגה ששפט במשפט זה טען שקפירו אינו חף מפשע, אך שהתביעה לא הציגה הוכחות מספקות לאשמתו. קפירו מת לפני הערעור שהגישה התביעה נגד זיכויו.
4. המכשול העיקרי בדרך לניצחון הצדק, בעיקר בארצות מזרח אירופה, הוא חוסר הרצון הפוליטי להעמיד פושעי מלחמה נאצים לדין ו/או להענישם. המכשול הנוסף הוא שהארצות הבלטיות מנהלות מסע מתוזמר במטרה לעוות את היסטוריית השואה ולהשיג הכרה רשמית לכך שפשעי הקומוניזם שווים לפשעי הנאציזם, וכך נמנעת העמדתם לדין של אלה האחראים לפשעי השואה.

מחבר הדו”ח, מנהל מרכז ויזנטל בישראל דר’ אפרים זורוף, שמרכז את המאמצים לאתר ולסייע בהעמדה לדין של פושעים נאצים בעולם, הדגיש שהמספרים בדו”ח מצביעים בברור שניתן עדיין להשיג דין צדק כנגד פושעים נאצים. “באחת עשרה השנים האחרונות הושגו הרשעות בלפחות תשעים משפטים של פושעים נאצים, הוגשו לפחות שבעים ותשעה כתבי-אישום חדשים ונפתחו למעלה משלושת אלפים חקירות חדשות. למרות ההנחה הרווחת שכבר מאוחר מדי להעמיד פושעים נאצים לדין, המספרים מוכיחים אחרת, ואנו מנסים להבטיח שבשנים הקרובות יובאו לדין לפחות חלק מאותם מקרים. קיימת הנחה שגילם המבוגר של הפושעים מונע את הבאתם לדין, אך המכשול העיקרי הוא חוסר רצון פוליטי בצרוף הדעה השגויה שכבר בלתי אפשרי בשלב זה לאתר, לזהות, ולהרשיע פושעים אלה. ההצלחה שהושגה על ידי גורמים מסורים לעניין, בייחוד בארה”ב, איטליה וגרמניה צריכה להוכיח לממשלות בכל העולם שעליהן להשקיע מאמץ גדול יותר כשעוד ניתן להשיג קורטוב של צדק.”

זורוף מסביר שמטרת הדו”ח למקד את תשומת לב הציבור בנושא זה וכך לעודד את הממשלות הנוגעות בדבר להגביר את מאמציהן ולהבטיח שפושעים רבים ככל האפשר שטרם הורשעו ישלמו על פשעיהם. במובן זה, אנו מבקשים להדגיש את התוצאות הטובות שהושגו בתקופה הנסקרת ע”י מדינות כגרמניה, ומולן את הכישלון של ליטא, לטביה, אסטוניה ואוקראינה שאינן מצליחות, בעקביות, להעניש את מבצעי השואה, בעיקר בשל חוסר הרצון הפוליטי הנחוץ וכן את שבדיה ונורבגיה שמסרבות באופן עקרוני לחקור ולשפוט אותם בשל חוקי התיישנות.”