| |
אוסטריה / רשימה של
מרכז ויזנטל ובה אזרחים החשודים כי היו פושעי מלחמה נאצים
ומעולם לא הועמדו לדין, מעוררת דיון ציבורי נוק
מאת
עמירם ברקת
א"מ, בן 83, חולה בפרקינסון ומקבל את מזונו דרך
צינורית. הקשיש, המאושפז בבית אבות סיעודי בווינה, היה לפני 60
שנה שוטר בגדוד משטרה של האס-אס שהיה אחראי על חיסול הגטו
היהודי בביאליסטוק, במהלכו בוצעו מעשי טבח בתושביו. מאות
מיהודי הגטו הוכנסו אז לבניין בית כנסת ונשרפו חיים. כששואלים
אותו על כך היום הוא ממלמל רק "היהודים, היהודים, הם מתו
כולם".
שמו של האיש מופיע ברשימת 47 אזרחים אוסטרים החשודים שהיו
פושעי מלחמה נאצים ושמעולם לא הועמדו לדין. לא ברור אם כולם
עדיין חיים. את הרשימה הכין מרכז שמעון ויזנטל, על סמך מידע
שנאסף בחמש השנים האחרונות. כל שנודע למרכז על החשודים היה, כי
הם שירתו ביחידות אס-אס שהשתתפו ברצח אזרחים, ושמבחינת גילם יש
סיכוי שהם עדיין בחיים. ד"ר אפרים זורוף, צייד הנאצים של
המרכז, העביר ב-14 באוגוסט את הרשימה לשגריר אוסטריה בישראל,
קורט הנגל, אך מאז לא שמע ממנו דבר.
לפני שבועיים החלה מריאנה אניגל, כתבת המגזין האוסטרי "פרופיל"
להתעניין בנושא, בעקבות מסיבת עיתונאים שקיים זורוף בווינה
ב-16 בספטמבר. "פרופיל", הנחשב לשבועון אקטואליה מוביל
באוסטריה, החליט להקדיש לרשימה את כתבת השער שלו בגיליון
שהתפרסם לפני כשבוע. ארבעה עיתונאים נשלחו לאתר את האנשים
המופיעים ברשימה. ביומיים שעמדו לרשותם הצליחו לאתר שלושה מ-47
החשודים. א"מ, השוטר מביאליסטוק, היה אחד מהם. לפי הכתבה, לפני
שנכנס הכתב לחדרו אמר הקשיש לאחיות המטפלות בו, כי "הם באו
לשאול אותי כמה יהודים רצחתי". לכתב, לעומת זאת, אמר שאינו
יודע כלום, שהיה רק "אחרון הטוראים", בורג קטן במכונה.
חשוד אחר, ה"ה, כיום בן 85, מתגורר במחוז קארינתיה; מושל
המחוז, ירג היידר, הוא מנהיגה לשעבר של מפלגת הימין הקיצוני,
"מפלגת החירות". במלחמת העולם השנייה שירת ה"ה כקצין
בדיוויזיית האס-אס על שם היינריך הימלר, שביצעה ב-1944 מעשי
טבח באזרחים איטלקים לא יהודים. העיתונאי שריאיין אותו התרשם
מצלילותו, ומהטון התוקפני של דבריו. "אני מכיר כאן את כולם",
אמר, "שוטרים, שופטים, פקידים - וכולם מכירים אותי. אף פעם לא
שאלו אותי שאלות על מה שעשיתי במלחמה. מעולם לא התלוננו עלי
ואף פעם לא נחקרתי". ה"ה ביקש להדגיש שאינו אנטישמי. "לאחרונה
אירח אצלנו היידר קבוצה של ישראלים שהיו תושבי המחוז או
ילדיהם", אמר, "פגשתי אותם ברצון".
לא בכל יום מחליט כלי תקשורת מרכזי באוסטריה לעסוק בנושא כזה
ובהבלטה שכזו. "הכתבה הזו היא פריצת דרך", אומר שמואל לסטר,
איש תקשורת יהודי החי בווינה, "מדובר בנושא שלא נכתב עליו כאן
שנים". הכתבה התפרסמה גם על רקע קמפיין חדש שפתח מרכז ויזנטל -
"הזדמנות אחרונה" - למסירת מידע על אוסטרים ששיתפו פעולה עם
הנאצים. במסגרת הקמפיין מוצעים פרסים כספיים למי שימסור מידע
שיביא להעמדתם לדין של חשודים בפשעי מלחמה.בשבוע שעבר הגישה
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הנמצאת באופוזיציה, שאילתה לממשלה
בנוגע לממצאי הכתבה. המפלגה דרשה משר המשפטים לדווח לפרלמנט מה
נעשה וייעשה בנוגע לרשימה.
חלקה השני של הכתבה הוקדש לסיכום הנעשה באוסטריה ב-58 השנים
שחלפו מתום מלחמת העולם השנייה, בהתייחס להבאתם לדין של
אוסטרים שביצעו פשעי מלחמה בשירות הנאצים. התחקיר קובע כי נעשה
מעט מאוד.
אניגל מבחינה בין שתי תקופות. בעשר השנים הראשונות אחרי המלחמה
נשלטה אוסטריה על ידי ארבע בעלות הברית המנצחות. הכובשים הקימו
בתי דין מיוחדים ופתחו בהליכים נגד עשרות אלפי חשודים בסיוע
לנאצים. העיתון מפרסם כי בבית הדין המרכזי, שפעל בווינה,
הועמדו לדין בשנים אלה 10,900 איש בגין קשריהם עם המשטר הנאצי.
6,200 הורשעו - מהם 137 בביצוע פשעי מלחמה. 30 פושעי מלחמה
הוצאו להורג בתלייה. התקופה השנייה החלה ב-1955, כשאוסטריה
קיבלה מחדש את עצמאותה. התחקיר קובע כי מאז 1955 ועד היום
הועמדו לדין באוסטריה באשמת ביצוע פשעי מלחמה 48 בני אדם בלבד.
רק 20 מהם הורשעו.
אניגל חושבת שהסיבה לכך ברורה: "עד שנות ה-90, למעשה עד פרשת
קורט ולדהיים, חיינו תחת הקונספציה שעיצבו המנהיגים הפוליטיים
שלנו, שאנחנו היינו המדינה הראשונה שנפלה קורבן לנאצים. התפישה
הזאת לא מסתדרת עם העמדה לדין של פושעי מלחמה נאצים". מסיבה
זו, אומרת אניגל, היה קשה מאוד להרשיע פושעים נאצים שכבר
הועמדו לדין. שני המקרים הבולטים ביותר היו של פרנץ נובאק,
שהיה עוזרו האישי ויד ימינו של אדולף אייכמן, ושל פרנץ מורר,
שהיה מפקד גטו וילנה. כל אחד מהם הועמד למשפט שלוש פעמים במהלך
שנות ה-60 וזוכה בכל פעם על ידי חבר מושבעים אוסטרי (נובאק
הורשע בניסיון הרביעי ונידון לשבע שנות מאסר).
"ייתכן שהרשימה של מרכז ויזנטל הגיעה מאוחר מדי", אומרת אניגל,
"אבל מבחינתנו היה חשוב לנצל את הגשתה כדי להעביר מסר. אנחנו
מאמינים שהאוסטרים צריכים להיות מודעים לשני דברים: לא רק למה
שהאוסטרים עשו במלחמת העולם השנייה אלא גם למה שהיו צריכים
לעשות ולא עשו, לאחריה".
תגובת מרטין גרטנר, דובר שגרירות אוסטריה בישראל: הרשימה
שהעביר מר זורוף הועברה לבדיקת משרד המשפטים האוסטרי, שתתבצע
תוך תיאום עם משרד הפנים, ארכיוני ההתנגדות האוסטרית, ארכיון
המדינה ומרכז המחקר להעמדה לדין של הנאצים של ממשלת גרמניה. כל
חומר שיימצא על אחד מהשמות המופיעים ברשימה יועבר לתובע הכללי,
שיחליט האם לנקוט בהליכים. מר זורוף יקבל דיווח בתום שנה מהגשת
הרשימה על כל הפעולות שנעשו בעניין. עם זאת, הוא מוזמן לבקש
מידע בכל זמן".
|
|
