<
02/07/10
haaretz.com
יוסי מלמן | מעוות השואה מאסטוניה
בבית התלוי אין מזכירים חבל. אך לתומאס הנדריק אילבס, נשיא אסטוניה, שביקר השבוע בישראל, יש החוצפה לומר בגלוי דברים מפורשים ומעוותים ועוד במשכן נשיאי ישראל. שני העמים, היהודי והאסטוני, כך אמר, "שותפים לאותו ניסיון היסטורי".

על פי ההיגיון המעוות של נשיא אסטוניה, הקורבנות היהודים, שנרצחו בשואה בידי האסטונים, והתליינים האסטונים שהשמידו את היהודים, הם "שותפים". באותו נאום לא הזכיר האורח את השואה ולו במלה אחת וגם לא את גורל 4,500 יהודי אסטוניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

מן הראוי לציין זאת כאן, בקצרה. מרבית אזרחי אסטוניה, כמו בשתי שכנותיה הבלטיות ליטא ולטוויה, קיבלו את הנאצים בברכה וראו בהם משחררים ולא כובשים. למזלם של יהודי המדינה, לאחר שהנאצים פלשו ביוני 1941 לברית המועצות הם השתהו כמה שבועות עד שהתפנו לכבוש את אסטוניה. כ-3,500 יהודים הצליחו להימלט לברית המועצות.

מאלף היהודים שנשארו באסטוניה הושמדו 993 בידי הנאצים ומשתפי הפעולה האסטונים. אלפים מיהודי אירופה הועברו בידי הנאצים לאסטוניה, ושם נרצחו במחנות ריכוז. שומרי המחנות היו אסטונים. הגדוד ה-36 של משטרת הביטחון האסטונית השתתף עם האס-אס ברצח יהודי נובוגרודק ברוסיה הלבנה.

נשיא אסטוניה הוא בוגר אוניברסיטת קולומביה בניו יורק והתחנך שנים רבות בארצות הברית, וברור שעמדתו מחושבת היטב ודבריו בנאומו אינם מקריים. אילבס אינו מכחיש את השואה, הוא פשוט מתעלם ממנה, ולכן ראוי לכנותו "מעוות השואה" - הגדרה שטבע ד"ר אפרים זורוף, מנהל מרכז ויזנטל בישראל.

הגדרה זו חלה על זן חדש של מנהיגים במדינות הבלטיות, במרכז אירופה ובמזרחה, שמאז התפרקות ברית המועצות מבקשים לשכתב את ההיסטוריה ולגזור גזירה שווה בין הכיבוש הנאצי של מדינותיהם לבין הכיבוש הסובייטי. מבחינת אותם מנהיגים, אין הבדל בין הנאציזם לקומוניזם.

מנהיגים אלה מנסים ליצור משוואה שקרית, ולפיה פשעי הנאצים אינם נופלים מפשעי הקומוניזם הסובייטי. מבחינתם, הנאציזם וזוועות השואה אינם תופעה ייחודית בהיסטוריה. לכן מבחינתם, רוצחי יהודים ומשתפי פעולה עם הנאצים שנלחמו בכיבוש הסובייטי הם גיבורים, ולכן מקימים להם אנדרטות ואתרי הנצחה.

המנהיגים האלה, שהתאגדו תחת המטרייה של "הצהרת פראג" מיוני 2008, חותרים להכריז על 23 באוגוסט כיום זיכרון לכל קורבנות המשטרים הטוטליטריים. לטענתם, אירופה לעולם לא תוכל להיות מאוחדת באמת, אם לא תכיר ב"מורשת המשותפת" שלה - של הנאציזם והקומוניזם.

המהלך הזה, אם חלילה יאומץ, ייתר את יום השואה אשר מצוין ברחבי העולם והתקבל כהחלטה רשמית של האו"ם. מי יהיה זקוק ליום השואה, אם יהיה יום זיכרון משותף, שילכד תחת קורת גג אחת את הנרצח ותליינו? אחד הפעילים המרכזיים בקבוצת מנהיגים זו של הצהרת פראג הוא נשיא אסטוניה.

עיוות ההיסטוריה הוא תופעה רחבה באסטוניה. תחת לחץ בינלאומי נאלצה אסטוניה להכריז על 27 בינואר כיום הזיכרון לשואה - אך במשאל דעת קהל קבעו 93% מתושבי המדינה, שהם מתנגדים לכך.

חומרת עמדתו של נשיא אסטוניה אילבס מתגמדת עם זאת לנוכח השתיקה הרועמת והמבישה שבה התקבלו דבריו בישראל. איש לא קם למחות. לא נשיא המדינה, שמעון פרס, לא שר החוץ הלוחמני אביגדור ליברמן, החרד כל כך לכבודה של ישראל. לא "יד ושם" ולא מי שעומדים בראש מכוני מחקר לחקר השואה באוניברסיטאות.

ישראל הרשמית משתמשת בזכר השואה לצרכיה הפוליטיים והביטחוניים, אך אינה מתקוממת כשמעוותים את ההיסטוריה. נראה שרק קומץ היסטוריונים, כמו אפרים זורוף ופרופסור דב לוין, שפרש מ"יד ושם" (וזאת אולי הסיבה לשתיקה המביכה של המוסד הזה) נלחמים עדיין במלחמת מאסף במכחישי השואה ומעוותיה.