|
אפרים
זורוף הגיב להחלטת בית המשפט לשחרר את דמיאניוק, שנידון לחמש
שנות מאסר בגין סיוע לרצח 28,060 בני אדם עד לדיון בערעורו
"החלטה נוראית" - כך הגדיר היום (חמישי), אפרים זורוף, מנכ"ל מרכז ויזנטל בירושלים, את החלטת בית המשפט במינכן לאפשר לג'ון (איוון) דמיאניוק
לצאת לחופשי לאחר הרשעתו בסיוע לרצח 28,060 בני אדם - רובם
יהודים - במחנה סוביבור במהלך 1943.
בשימוע שהתקיים לאחר הכרעת הדין, בה נידון דמיאניוק לחמש שנות מאסר, החליט בית המשפט
לשחרר את דמיאניוק בן ה-91 לחופשי בשל גילו המבוגר, ובגלל ששהה
שנתיים במעצר בעת קיום המשפט.
לדברי זורוף, "הוא
הורשע בסיוע לרצח של קרוב ל-30,000 בני אדם, מקומו בכלא".
מנכ"ל מרכז ויזנטל הוסיף כי זו "הפעם השנייה בתוך יומיים בה החוק הגרמני נכשל בסוגיה חשובה הקשורה לשואה. זורוף
התכוון בכך להחלטתו של בית המשפט בבוואריה ביום רביעי, לדחות
בקשת מעצר נגד קצין ה-אס.אס ההולנדי קלאס פאבר המתגורר במחוז.
במקביל, ברך זורוף על עצם הרשעתו של דמיאניוק. "ההרשעה שולחת מסר חשוב וחזק שגם שנים רבות לאחר פשעי השואה, המבצעים יכולים וצריכים
לשאת באחריות לפשעיהם", אמר זורוף.
יו"ר יד ושם, אבנר שלו, אמר בתגובה להרשעה כי "למרות שאף משפט לא יוכל להחזיר לחיים את הנרצחים, למיצוי הדין עם האחראים לפשע ישנו
ערך מוסרי רב ותפקיד חינוכי לדורות. ההרשעה היום מדגישה את
העובדה שאלמלא שיתוף הפעולה של אירופים רבים בכל הרמות, לא
יכלו הגרמנים לבצע את מדיניות 'הפיתרון הסופי' וכי על פשעי
הגרמנים הנאצים לא חלה התיישנות".
שלו הוסיף כי "ללא
ספק, חשיבותו המרכזית של המשפט היא בהעלאת המודעות הבינלאומית
לנושא השואה. המשפט סיפק הזדמנות נוספת לשיח לא רק בנוגע לאירועים
עצמם, אלא גם לאחריות של החברה ושל היחידים לזוועות שבוצעו
בתקופת השואה".
עו"ד מיכאל הורוביץ, ששימש
בצוות התביעה במשפט נגד דמיאניוק בישראל אמר ל"הארץ" כי "התחושות שלי מעורבות. מצד אחד נעשה צדק מאוחר וחלקי, ודמיאניוק נשלח ל-5 שנות מאסר
בכלא, מצד שני לקח כמעט 20 שנה לסיים את ההליכים נגדו".
הורוביץ אמר עוד כי "גזר
הדין הוא בעל משמעות לניצולים, שזכו לראות את דמיאניוק נשלח
לרצות תקופת מאסר בגילו המתקדם, אבל גם מסר ללא מעט נאצים ועוזריהם
שעדיין מסתובבים במדינות שונות חופשיים".
כנשאל הורוביץ אם גם אחרי הכרעת הדין
בגרמניה, הוא סבור כי דמיאניוק הוא איוואן האיום - כפי שטענה
התביעה בישראל - אמר הורוביץ כי "אני עדיין חושב שגם אם הוא לא היה 'איוון האיום' הוא היה אחד מהאיוונים האיומים,
במחנה טרבלינקה או סוביבור, וללא ספק תרם כך או אחרת את תרומתו
למערך ההשמדה הנאצי להשמדת יהודים במחנות".
haaretz.co.il
|
