השבוע ייפתח בגרמניה מבצע להבאת אחרוני הנאצים לדין, כ-70 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה. ברחבי המדינה ייתלו כ-2,000 כרזות שעליהן תמונת הכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ עם הסיסמה: "כבר מאוחר, אבל לא מאוחר מדי", ויוצע פרס של 25,000 אלף אירו למי שיביא מידע על פושעים נאצים. 

הרשעתו של איוון דמיאניוק, שהיה שומר במחנה סוביבור, בבית משפט במינכן לפני כשנתיים, שימשה תקדים להבאה לדין, לא רק של מפקדים בכירים אלא גם של חיילים מן השורה, גם עשרות שנים אחרי המעשים. 

הקמפיין יתמקד בגרמניה בעקבות טענות כי כ-50 מהשומרים באושוויץ עדיין בחיים. אחד מהם, האנס ליפשיץ (93), נעצר בחודש מאי ונחקר ע"י התביעה בשטוטגרט. ליפשיץ טוען כי שימש טבח במחנה ההשמדה, ולא היה לו קשר למעשי הרצח ההמוניים. 

"בשלב הזה, הצדק הוא כבר לא מחזה מלבב", מודה אפרים זורוף, ראש מכון ויזנטל. "האנשים האלה מאוד זקנים. אבל מה שאני אומר לאנשים זה, אל תחשבו על איזה איש קשיש ושברירי, תחשבו על מישהו שבשיא כוחותיו השתמש בכל האנרגיה שלו כדי להרוג גברים, נשים וילדים תמימים. אנחנו מדברים כל הזמן על אנשים שהיו מעורבים ברצח המוני, אז מובן מאליו שחשוב לתבוע אותם". 

ברשימת עשרת המבוקשים הנאצים השנתית שמפרסם מכון ויזנטל, יש השנה רק שניים מתחת לגיל 90. המבוגר ביותר ברשימה, בן 98, הוא לאזלו קסטארי, שעומד בפני משפט בהונגריה, אחרי שנתגלה בבודפשט בשנה שעברה. קסטארי ממתין למשפטו, ומכחיש מעורבות ברצח 15,700 יהודים. 

הקמפיין הנוכחי הוא למעשה השקה מחדש של מבצע "הסיכוי האחרון", שהתחיל 12 שנים לפני הרשעת דמיאניוק, כשרמת ההוכחה הדרושה להרשעה הייתה גבוהה יותר. דמיאניוק, שמת לפני כשנה וחצי, הורשע אחרי שהראיות הוכיחו כי הוא שירת במחנה המוות, ולא כי ביצע פשע ספציפי. 

"עד אז היו רבים שלא היו מגיעים אפילו לדין בגרמניה מכיוון שהתובעים נזקקו להוכחות לפשע ספציפי ולקורבן ספציפי, וזה כבר לא המצב", מסביר זורוף. "בדרך כלל יש שלושה מכשולים בפני העמדה לדין: למצוא אנשים, למצוא ראיות ושבמדינה יהיה רצון פוליטי לתבוע. היום בגרמניה יש בעיה אחת בלבד - איתור האנשים".

עם זאת, בפני ציידי הנאצים עדיין עומדים מכשולים. "החלק העצוב הוא שפנינו ל-86 חברות וקרנות גרמניות ורק שלוש מהן הסכימו לעזור לנו", אומר זורוף. "מדוע? זה מאוד פשוט. הסוגייה של הקרימינליות של האנשים שלך היא סוגייה שמאוד קשה להתמודד איתה". 

nrg.co.il