הבוקר התעוררנו לידיעה על מותו (לא-בטרם-עת) של לסלו צ'טרי, פושע מלחמה נאצי בן 99, שמת בבית חולים בהונגריה, חודשים ספורים לפני שנפתח משפטו. הוא היה אמור לעמוד לדין על חלקו בסיוע לרצח 15,700 יהודים באושוויץ, אותם גירש למחנה ההשמדה באביב 1944, בעת שהיה מפקד המשטרה והגטו בעיר בשם קושיצה. לפי המידע שנאסף עליו, הוא היה סאדיסט, שנהג להתעלל ביהודים. בין היתר, צ'טארי הצליף בנשים בחגורה והכריח יהודים לחפור בורות בידיים חשופות בשלג.

איש מכם לא היה שומע את שמו או יודע דבר וחצי דבר על צ'טרי הנ"ל, לולא פעילותו של צייד הנאצים ד"ר אפרים זורוף. פעילות שמתבצעת לבד, ממשרד קטן בירושלים, בלי גיבוי של ממשלות ומנהיגי עולם. פעילות, שהיתה אמורה להיות מובלת בידי ממשלת ישראל ולא בידי אדם פרטי אחד – "משוגע ככל שיהיה לדבר". מהבחינה הזו, זורוף מבצע עבודת קודש וראוי לפרס מהמדינה.

אתם שומעים רק על ההצלחות שלו. רק כשהפושעים האלה מובאים בפני שופט, נשלחים לכלא או מתים בטרם ריצו את עונשם. אבל הפעילות של זורוף מתבצעת יום-יום, שעה-שעה, באינספור התכתבויות, מיילים, פקסים, טלפונים ואסמסים עם כל מי שיכול לסייע ברדיפת הפושעים האלה. 

הוא מתרוצץ כאחוז תזזית ברחבי העולם, מציק לאנשי משפט, פוליטיקאים ומובילי דעת קהל, מתראיין חדשות לבקרים בתוכניות טלוויזיה ובעיתונות בעולם, כדי לקדם את "מבצע הזדמנות אחרונה" ללכידת אחרונים הפושעים הנאצים.

צ'טרי אמנם הועמד לדין ב-1948, ונידון לעונש מוות בהיעדרו, אך את מרבית חייו חי במונטריאול בזהות בדויה, כשהוא עוסק במסחר באמנות. ב-1997, כשנחשפה זהותו, נשללה אזרחותו הקנדית, והוא נמלט. בשנה שעברה אותר בריא ושלם בבודפשט.

ד"ר זורוף, שיזם את מבצע "הזדמנות אחרונה", הוא האחראי ללכידתו. רק המאמצים הבלתי פוסקים שלו, ההתמדה, הנחישות והמאבק הסיזיפי והמייאש נגד רשויות אטומות וציבור חסר עניין – רק אלה הביאו בסוף לאיתורו בדירה בבירת הונגריה. מה רב היה אושרו של זורוף לפני חודשיים, כשהוגש נגדו סוף סוף כתב אישום. ומה רב התסכול, יש להניח, שהוא חווה כעת, כשצ'ארי מת בשיבה טובה – בטרם בא על עונשו.

לפני שאתם ממהרים לומר: "עזבו את הקשישים האלה, תנו להם למות בשקט", שימו לב לטיעון הנגדי של זורוף: עבור הקורבנות של הנאצים, כל מי שסייע לרצח ולרדיפה הוא הפושע הגדול ביותר בעולם. גם אם עבורכם הוא כרגע דג רקק חלש, חולה ומזדקן.

blogs.haaretz.co.il