04:28 09/09/2007

w w w . h a a r e t z . c o . i l

  הנהלת יד ושם מחרימה ועידה בליטא עד שתופסק החקירה נגד הד"ר ארד בחשד שרצח ליטאים במלחמה
מאת אנשיל פפר
 
  יד ושם היה צריך להימנע מהשתתפות ב"ועידה הבינלאומית לבחינת פשעי הכיבוש הנאצי והסובייטים בליטא", אומר חוקר השואה והמומחה למדינות הבלטיות, הפרופ' דב לוין מהאוניברסיטה העברית. כפי שנחשף ב"הארץ" שלשום, המעורבות של יו"ר הנהלת יד ושם לשעבר, הד"ר יצחק ארד, בחשיפת פשעי מלחמה של משתפי פעולה ליטאים, הובילה לנקמה של ליטאים לאומנים, שגרמו לפתיחת חקירה נגד ארד, בחשד שבהיותו פרטיזן בליטא לקח חלק ברצח אזרחים. הנהלת יד ושם הודיעה על השעיית ההשתתפות בעבודת הוועדה עד שלא תופסק החקירה נגד ארד.

לדברי לוין, שהיה גם פרטיזן בליטא בימי השואה, הוועדה שהוקמה על ידי נשיא ליטא ב-1998, "לא הוקמה כדי לגלות את האמת, אלא כדי להקל על כניסת ליטא לאיחוד האירופי. זאת לא ועדה מדעית אמיתית, אלא ועדה שנועדה לטייח ולטהר את הליטאים. אבל יד ושם נכנסו לזה בריצת אמוק ועכשיו רואים איזו טעות נעשתה".

תא"ל (מיל') הד"ר ארד משמש חבר בוועדה הבינלאומית כנציג יד ושם ובנוסף, שימש עד מומחה במשפטים שנערכו בארצות הברית לליטאים ששיתפו פעולה ברצח יהודים. בעקבות זאת, ניסו להעליל עליו לאומנים שכפרטיזן שנלחם נגד הנאצים ומשתפי הפעולה, ארד לקח חלק בביזה וברצח אזרחים. שלשום פורסם ב"הארץ" שהתובע הכללי בליטא הגיש בקשה למשרד המשפטים הישראלי לערוך חיקור דין לארד. משרד המשפטים סירב להגיב על העניין, אבל מקורות ממשלתיים הגדירו את הבקשה הליטאית "שערורייה".

מנהל מרכז שמעון ויזנטל בישראל, אפרים זורוף, אומר שהמקרה של ארד הוא לא הראשון שבו ממשלות זרות מנסות לחקור אזרחים ישראלים החשודים ברצח של משתפי פעולה עם הנאצים. קדמו למקרה בקשה אחת מפולין ושתיים מליטא ולדבריו, משרד המשפטים מסרב לטפל במקרים האלה בנימוק שמדובר בבקשות אנטישמיות. "הוועדה של הליטאים נולדה בחטא", אומר זורוף, "ברגע שהם החליטו שהם דנים במקביל בפשעי הנאצים והסובייטים, הם יצרו משוואה שפשוט אסור שתתקבל. אנחנו הוצאנו להם כבר ציון 'נכשל' על הטיפול שלהם בפושעי מלחמה, הם פשוט מתחמקים מהעניין".

יו"ר הנהלת יד ושם, הפרופ' אבנר שלו, אמר בתגובה ש"הוחלט על השתתפותנו בוועדה הבינלאומית ביחד עם משרד החוץ ותוך התייעצות עם ארגון יוצאי ליטא ורק אחרי שפיצלו את הטיפול בפשעי הנאצים והסובייטים לשתי ועדות משנה נפרדות. בזכות השתתפותנו בוועדה, יצאו משם כמה תוצאות חיוביות ביותר, כמו מחקרים שבהם היסטוריונים ליטאים בעצמם כותבים על ההשתתפות הנרחבת של ליטאים במעשי הרצח ותוכניות להדרכת מורים ליטאים שגם באו לביקורים בישראל".

.

haaretz.co.il