14:14 07/08/2008 haaretz.com
  הליטאים עדיין רודפים את הפרטיזנית בת ה-90
יוסי מלמן
 
 

 

לפני כמה חודשים נקשו שוטרים וסוכנים של שירות הביטחון של ליטא על דלת ביתה של רחל מרגוליס בווילנה. למזלה היא לא הייתה בדירה וכך ניצלה מהשפלתה בחקירה. מרגוליס, כמעט בת 90, הייתה פרטיזנית יהודייה במלחמת העולם השנייה. גם בבית בתה ברחובות, היא מתקשה להתאושש מהטראומה. "החטא שלי בעיני הלאומנים והאנטישמים שבשלטון בליטא", היא אומרת, "שהייתי פרטיזנית ולחמתי בנאצים ובמשתפי הפעולה שלהם". השוטרים והסוכנים הליטאים ביקשו לחקור אותה על ספר זיכרונותיה שבו סיפרה על חבריה הפרטיזנים, שתקפו בינואר 1944 את הכפר קוניוכי.

לפרטיזנים הליטאים, שפעלו בחסות ובתיאום עם פיקוד הפרטיזנים המרכזי של ברית המועצות, היה מידע כי בכפר מצוי חיל מצב גרמני. בדיעבד התברר כי הגרמנים נטשו את המקום. בקרב שהתפתח נהרגו 38 כפריים בהם נשים וילדים. בליטא העצמאית שלאחר התפרקות ברית המועצות, מגדירים את ההתקפה "טבח" והתובע הכללי שם פתח בחקירה כחלק מחקירה מקפת, של מה שמגדירים בליטא פשעי ברית המועצות.

אולי שיא החוצפה היה בניסיון של ליטא לחקור בהאשמות דומות את ד"ר יצחק ארד, תא"ל בדימוס, היסטוריון לנושא השואה שהיה בעבר פרטיזן, קצין חינוך ראשי ויו"ר הנהלת "יד ושם". הטענה הליטאית נגד ד"ר ארד הייתה שהוא שירת ביחידה של הביון הסובייטי האן-קה-ווה-דה, שעסקה ברצח ובביזה ושהיה מעורב ברצח ליטאים תמימים. בכתב העת הליטאי "רפובליקה" אף פורסם לפני כשנתיים מאמר בכותרת "המומחה עם דם על הידיים". ארד הסביר כי הטענות הליטאיות נגדו כוזבות. משרד החוץ הישראלי ויד ושם מחו בחריפות על הדרישה הליטאית והבהירו לה שלא ייענו לה.

עם זאת יש בישראל גורמים הסבורים כי לא משרד החוץ ולא יד ושם פועלים בנחישות שהייתה מצופה מהם, ומפגינים רפיסות. אחד מהם הוא ד"ר זורוף. "במדינת ישראל מעדיפים שארגונים יהודיים יעשו את העבודה המלוכלכת וייאבקו נגד שכתוב ההיסטוריה בליטא. ממשלת ישראל והגורמים הנוגעים בדבר היו צריכים להבהיר חד משמעית בעניין זה לממשלת ליטא שהיא חוצה את כל הקווים האדומים". מבקר תקיף אחר של המדיניות הישראלית הוא ההיסטוריון פרופסור דב לוין, מומחה ליהדות ליטא שיותר ממאתיים אלף מבניה הושמדו בשואה בעיקר בידי משתפי הפעולה הליטאים, שששו אלי רצח מבלי שהנאצים הגרמנים יצטרכו לשכנע אותם. לוין, שבעצמו היה פרטיזן בליטא וכעת חבר מועצת יד ושם התנגד לפני כעשור להחלטת משרד החוץ ויד ושם לשתף פעולה עם ליטא בחקר ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. עמדתו לא התקבלה והוקמה ועדה בינלאומית משותפת של היסטוריונים ישראלים, יהודים ליטאים ואחרים. הוועדה, באמצעות שתי תת ועדות, בודקת את השמדת היהודים בשואה בליטא אך גם את רצח הליטאים בתקופות הכיבוש הסובייטי של המדינה בין 1940 ל-1941 כחלק מההסכם הידוע לשמצה של ריוונטרופ-מולוטוב וכן את התקופה הסובייטית מ-1945 ועד לעצמאותה ב-1991. בכך למעשה מסייעת הוועדה, למצער, לליטאים לגזור גזירה שווה בין שתי ההתפתחויות.

לוין סבור כי יד ושם הייתה צריכה לנתק כל קשר עם ממשלת ליטא ולהפסיק את פעילותה. "אמרתי ליד ושם תפסיקו להתחנף לליטאים", הוא מדגיש, "זו חנופת רשעים". לדבריו, בצעד מחאה החליט להחזיר לאחרונה עיטור כבוד שקיבל ב-1993 מנשיא ליטא. העיטור ניתן לו על "שבשנים הטרגיות של מלחמת העולם השנייה הרים את הנשק נגד הכובשים הפשיסטיים שהשמידו את המוני היהודים". פרופסור לוין החליט גם שלא יבקר עוד בליטא. "בעבר נסעתי לשם אך עכשיו זה מגעיל אותי", הוא אומר. שגרירת ליטא בישראל לא הגיבה על פניית "הארץ". סמנכ"ל משרד החוץ פנחס אביבי אמר בתגובה כי "במשרד מתייחסים בחומרה לרדיפת הפרטיזנים היהודים והבהרנו זאת להם בכל האמצעים ובכל ההזדמנויות. אך אנו לא סבורים כי יש מקום לשבור את הכלים ביחסים עם ליטא ולפגוע בקשרים הדיפלומטיים הטובים השוררים בין שתי המדינות". מיד ושם נמסר: "לומר שאנו 'רכים כלפי הליטאים' בפרשה של ד"ר יצחק ארד זו השמצה חסרת בסיס של מי שאולי פשוט לא מכירים את התמונה כולה. בעניין השתתפותנו בוועדה חשוב להדגיש כי דווקא לאור הרוויזיוניזם ההיסטורי שבא לידי ביטוי בפתיחת החקירה כנגד ארד, אנו רואים חשיבות רבה בכך שמורים מליטא יבואו ללמוד כאן - בישראל, ביד ושם - את נושא השואה וכיצד ללמדה בכיתותיהם"

בולגריה: נאצים כן, פרטיזנים לא

גם בבולגריה חשף "ייברסקי ווסטי", ביטאון הקהילה היהודית בבולגריה, תופעות של כתיבה מחדש של ההיסטוריה. העיתון פירסם לפני ימים אחדים כי עיריית סופיה מחליפה בשיטתיות שמות רחובות בעיר, שהיו קרויים על שם פרטיזנים יהודים שנפלו במלחמת העולם השנייה בבולגריה. שמותיהם של מטי רובנובה, מיקו פאפו, ליאון תג'ר ואווה ווליצר נמחקו מרשימת הרחובות והוחלפו בשמות של בולגרים לא יהודים או של תופעות טבע.

לעומת זאת, העירייה מצאה לנכון להציב מצבת זיכרון על שם גרהרד וונגל, טייס גרמני בשירות הלופטוואפה - חיל האוויר הנאצי - שנהרג באותה מלחמה בקרב אווירי נגד טייסים אמריקאים בשמי בולגריה

haaretz.com