25-09-2018 makorrishon.co.il
פשעי השואה בליטא: שינוי הגישה עשוי לבוא מהמדינה עצמה
ד"ר אפרים זורוף

ליטא אינה מוכנה להתמודד עם עברה בשואה. ראש הממשלה סירב להתייחס לנושא, אך ייתכן שהישועה תגיע ממקום לא צפו

מחרתיים יצוין בליטא יום הזיכרון הליטאי לשואה. במדינה שבה נרצחו היהודים בשיעור הגבוה ביותר בקרב הקהילות הגדולות ביבשת, יש חשיבות רבה לאירוע הזה, ובמיוחד לנוכח התפקיד החשוב שהיה למשתפי פעולה מקומיים ברצח. הבחירה ב־23 בספטמבר, יום פינוי גטו וילנה ב־1943, משקפת את האמביוולנטיות הליטאית בנוגע לשואה בארצם. מצד אחד העדיפו תאריך הקשור לאירוע שהתרחש בליטא, אך בחרו במאורע שעשו בעיקר הגרמנים. התפקיד שמילאו המקומיים בפינוי הגטו היה שולי, בניגוד למה שהתרחש עד אז בעת הכיבוש הנאצי.

מאז שקיבלה עצמאות, ליטא אינה מוכנה להתמודד עם עברה בשואה ועם התפקיד הקריטי שמילאו בה משתפי פעולה מקומיים מכל רובדי החברה הליטאית. היא אמנם אינה מכחישה את השואה, אך בנרטיב הליטאי, האחראים לטרגדיה היו הגרמנים והאוסטרים. רק אם לוחצים עליהם, הם יודו שבין הרוצחים היו כמה ליטאים פרימיטיביים.

מבחינה מעשית השקרים על השואה באים לידי ביטוי בחמישה תחומים. 1. ייחוס ההשמדה כמעט בלעדית לנאצים; 2. הגדרת פשעי הקומוניסטים כרצח־עם וכשווים לפשעי הנאצים, טענה שיוצרת סימטריה מזויפת בין פשעים שעשו יהודים בשירות הקומוניסטים ובין פשעים שנעשו בשואה נגד היהודים. מהלך כזה הופך מדינה של רוצחים למדינה של קורבנות. בד בבד עומדים הליטאים בראש ניסיון לשכנע את האירופים לקבוע יום זיכרון משותף לכל קורבנות המשטרים הטוטליטריים, מה שיפגע קשות בייחודה של השואה ויגרום בסופו של דבר לביטול יום הזיכרון הבינלאומי לשואה; 3. הפיכת מנהיגי המאבק נגד הסובייטים לאחר מלחמת העולם השנייה לגיבורים לאומיים, והתעלמות מפשעים שפשעו נגד יהודים בשואה; 4. כישלון מוחלט בהעמדת פושעים נאצים מקומיים לדין; 5. כמחצית מאתרי הרצח אינם מוגנים כאתרים היסטוריים בעלי חשיבות לאומית, ובעת האחרונה שניים אפילו הופרטו, ובאחד מתקיימות פעולות בידור לא מתאימות.

בנסיבות אלה, היו תקוות שבביקורו של ראש הממשלה נתניהו בווילנה בחודש שעבר הוא ינסה להעלות בפני הליטאים את הנושאים כדי לגבש פתרונות. הרי נתניהו הצהיר במרוצת המשבר עם הפולנים ש״ישראל לא תסבול עיוות השואה״, והנה הוא מצא את עצמו באותו מצב עם מארחיו הליטאים. לצערנו, נתניהו נתן פרס לליטאים ולא הסתפק בהימנעות ממתיחת ביקורת על המנהיגים בווילנה, ואף הוסיף חטא על פשע כששיבח אותם על הנצחת קורבנות השואה, כנראה בניסיון שווא לקושש קולות ותמיכה באגף מזרח אירופה של האיחוד האירופי.

למרבה ההפתעה, ישועה חשובה הגיעה מיד אחרי ביקורו של ביבי בליטא מכיוון לגמרי בלתי צפוי. ביכולתה של הישועה הזאת להטיל צל כבד על אירועי יום הזיכרון לשואה בליטא השנה. מדובר במאמר בניו־יורק טיימס, שחשף מחקר של נכדת גיבור מאבק הליטאים נגד הסובייטים, יונאס נורייקה, שנתפס בידי הקג"ב והוצא להורג ב־1947.

מתברר שסילביה פוטי, עיתונאית ליטאית־אמריקנית שחיה בשיקגו, נכדתו של נורייקה, חשפה שסבה מילא תפקיד חשוב ברצח ושוד של יהודים בתקופת השואה. העובדה הזאת עצמה אינה יוצאת דופן במדינה שבה היו כל כך הרבה משתפי פעולה עם הנאצים, אבל מדובר באחד מהגיבורים המעוטרים ביותר בליטא. יש בית ספר על שמו בעיירת הולדתו ושלט לזכרו בספריית האקדמיה הליטאית למדעים בווילנה.

בעבר התגובה הליטאית לביקורת על כישלונם להתמודד עם עברם הייתה שהכול מבוסס על תעמולה רוסית – אבל עכשיו האמת יוצאת מליטאית בת למשפחה פטריוטית. השנה יש תקווה שבעתיד הנראה לעין לא נזדקק לחסדי ראש ממשלת ישראל, ושהשינוי יבוא מהליטאים עצמם.

makorrishon.co.il